ברוכים הבאים למסע מרתק אל עולמה של הקהילה היהודית במצרים, קהילה השוכנת בצפון-מזרח אפריקה, לאורך עורק החיים של נהר הנילוס ודלתא הנילוס הפורייה. מיקומה האסטרטגי של מצרים, כגשר בין יבשות ומרכז תרבותי עתיק, העניק לקהילה זו מעמד היסטורי ייחודי והפך אותה לנדבך מרתק בפסיפס העולמי של העם היהודי, עם שורשים עמוקים המשתרעים עוד מימי התנ"ך וסיפורי האבות. סיפורה של יהדות מצרים הוא סיפור על קיום רצוף לאורך אלפי שנים, על פיתוח מסורות ייחודיות ועל השפעה תרבותית ואינטלקטואלית משמעותית על העולם היהודי והסובב.

מאפיינים ייחודיים:

לקהילת יהדות מצרים מאפיינים ייחודיים המבדילים אותה באופן בולט מקהילות יהודיות אחרות ברחבי העולם. אחד המאפיינים המובהקים הוא קיומן של מסורות תפילה שהתפתחו במשך אלפי שנים, תוך ספיגת השפעות מהתרבות המצרית הקדומה וממרכזי התורה והרוח היהודיים הגדולים במזרח התיכון. בנוסף, התפתחו בקרב יהודי מצרים ניבים יהודיים-ערביים מצריים שהיו בשימוש יומיומי, המעידים על האינטראקציה הלשונית והתרבותית העמוקה עם סביבתם. לאורך ההיסטוריה, הקהילה הושפעה מתרבויות שונות ששלטו במצרים, ביניהן התרבות ההלניסטית, הרומית, הערבית והאירופית (בעיקר הצרפתית והאיטלקית) בתקופות שונות, דבר שהתבטא בסגנונות לבוש, במאכלים מסורתיים ובמנהגים חברתיים ייחודיים. קהילת יהדות מצרים הייתה ידועה גם בפעילותה המסחרית הענפה, שקישרה בין מזרח ומערב, ובפעילותה האינטלקטואלית הענפה, שהצמיחה הוגים ופילוסופים בעלי השפעה.

נתונים דמוגרפיים:

כיום, מספר התושבים היהודים במצרים מוערך בעשרות בודדות בלבד. רובם המוחלט של יהודי מצרים עזבו את המדינה במחצית השנייה של המאה ה-20, במיוחד לאחר מלחמת סיני בשנת 1956 ומלחמת ששת הימים בשנת 1967, בעקבות גלים של לאומיות ערבית ומתחים פוליטיים. לעומת זאת, בתקופת השיא של הקהילה, במחצית הראשונה של המאה ה-20, מספרם של יהודי מצרים עלה על 80,000 נפש. הערים הגדולות של מצרים, קהיר ואלכסנדריה, היו בעבר מרכזים יהודיים חשובים ומשגשגים, בהם פעלו בתי כנסת מפוארים, מוסדות חינוך וקהילות תוססות. כיום, ככל הנראה קיימים יהודים בודדים בלבד בשתי הערים הללו, המהווים שריד לקהילה מפוארת שהייתה קיימת במשך אלפי שנים.

היסטוריה מעניינת:

קהילת יהדות מצרים נוסדה בתקופה קדומה ביותר, עוד לפני תקופת בית ראשון, כפי שמעידות עדויות רבות לנוכחות יהודית במצרים בתקופת המקרא, כולל סיפורו המפורסם של יוסף, ירידת יעקב ובניו למצרים והשעבוד הקשה של בני ישראל. בתקופת בית שני, התקיימה באלכסנדריה קהילה יהודית גדולה ומשגשגת, שהפכה למרכז תרבותי והלניסטי חשוב בעולם העתיק. באלכסנדריה בוצע תרגום השבעים, התרגום הראשון של התנ"ך ליוונית, שהייתה בעלת השפעה עצומה על התפתחות היהדות והנצרות. הכיבוש הערבי במאה ה-7 לספירה הביא עמו שינויים במעמדם של היהודים, אך קהילות יהודיות רבות המשיכו להתקיים ברחבי מצרים. במהלך ימי הביניים, ידעה הקהילה תקופות של עליות וירידות במעמדה, בהתאם למדיניות השלטונות המוסלמיים השונים. במאות ה-19 וה-20, עם פתיחת תעלת סואץ וההשפעה האירופית הגוברת על מצרים, חלה תקופה של שגשוג כלכלי וגידול משמעותי בקהילה היהודית, וקהילות מודרניות הוקמו בערים הגדולות.

סיפורים מרתקים רבים נשזרו בהיסטוריה של הקהילה, כמו סיפורו של הפילוסוף היהודי הדגול פילון האלכסנדרוני, שפעל בתקופת בית שני והשפיע רבות על המחשבה היהודית והפילוסופיה המערבית. אירועים היסטוריים מכוננים כמו הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, מלחמת העצמאות, מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים בשנת 1967 השפיעו עמוקות על גורלה של הקהילה היהודית במצרים ובסופו של דבר הובילו לעזיבה המאסיבית של רוב יהודי מצרים את ארץ הנילוס.

עובדה מעניינת ולא מוכרת:

עובדה מפתיעה ופחות מוכרת על קהילת יהדות מצרים היא שבגניזה הקהירית, אוסף עצום וייחודי של כתבים יהודיים מימי הביניים שהתגלה במאה ה-19 בבית הכנסת בן עזרא בקהיר העתיקה, נמצאו מסמכים היסטוריים יקרי ערך המעידים בצורה חיה ומרתקת על חיי הקהילה היהודית במצרים לאורך מאות שנים, על קשריה המסחריים והתרבותיים הענפים עם קהילות יהודיות אחרות ברחבי העולם ועל אורחות חייהם הדתיים והיומיומיים.

לתכני יהדות נוספים לחץ כאן.