פרשת "ויחי" היא הפרשה האחרונה בספר בראשית, והיא מתארת את סוף ימיו של יעקב אבינו במצרים, את ברכותיו לבניו ולנכדיו, ואת מותו וקבורתו במערת המכפלה. הפרשה פותחת בבקשת יעקב מיוסף שישבע לו שלא יקבור אותו במצרים, אלא יעלה אותו לקבורה בארץ כנען. לאחר מכן, יעקב מברך את בני יוסף, אפרים ומנשה, ומעניק לאפרים הצעיר את הבכורה. לאחר מכן, יעקב קורא לכל בניו ומברך כל אחד מהם בברכה ייחודית, המרמזת על עתידם. בסיום הפרשה, יעקב נפטר, ויוסף ואחיו מקיימים את צוואתו ומעלים אותו לקבורה במערת המכפלה. הפרשה מסתיימת בצוואתו של יוסף, המבקש מאחיו שיעלו את עצמותיו לארץ כנען כאשר יצאו ממצרים.
צוואת יעקב ליוסף: יעקב משביע את יוסף שיעלה את עצמותיו לארץ כנען, ומבטא בכך את כמיהתו לארץ ישראל ואת אמונתו בגאולה העתידית. צוואה זו מלמדת אותנו על חשיבות הקשר לארץ ישראל, ועל הצורך לשמור על זהותנו גם בגלות.
ברכות יעקב לבני יוסף: יעקב מברך את אפרים ומנשה, ומעניק לאפרים הצעיר את הבכורה. ברכה זו מלמדת אותנו על חשיבות הבחירה בטוב, ועל כך שאין להסתמך על סדר הדורות בלבד.
ברכות יעקב לשבטים: יעקב מברך כל אחד מבניו בברכה ייחודית, המרמזת על עתידם. ברכות אלו מלמדות אותנו על חשיבות הייחודיות של כל אדם, ועל כך שלכל אחד יש תפקיד בעולם.
מות יעקב וקבורתו: יעקב נפטר במצרים, ויוסף ואחיו מקיימים את צוואתו ומעלים אותו לקבורה במערת המכפלה. קבורה זו מלמדת אותנו על חשיבות הכבוד למת, ועל הקשר בין הדורות.
צוואת יוסף: יוסף משביע את אחיו שיעלו את עצמותיו לארץ כנען כאשר יצאו ממצרים. צוואה זו מלמדת אותנו על חשיבות האמונה בגאולה, ועל הצורך לשמור על התקווה גם בגלות.
הכמיהה לארץ ישראל: יעקב, הנמצא בסוף ימיו במצרים, מבטא את כמיהתו לארץ ישראל. כמיהה זו מלמדת אותנו על חשיבות הקשר לארץ ישראל, ועל כך שגם בגלות עלינו לשמור על זהותנו ועל אמונתנו בגאולה.
בחירה בטוב: יעקב מעניק את הבכורה לאפרים הצעיר, ולא למנשה הבכור. בחירה זו מלמדת אותנו על חשיבות הבחירה בטוב, ועל כך שאין להסתמך על סדר הדורות בלבד.
ייחודיות האדם: יעקב מברך כל אחד מבניו בברכה ייחודית, המרמזת על עתידם. ברכות אלו מלמדות אותנו על חשיבות הייחודיות של כל אדם, ועל כך שלכל אחד יש תפקיד בעולם.
כבוד המת: יוסף ואחיו מקיימים את צוואת יעקב ומעלים אותו לקבורה במערת המכפלה. קבורה זו מלמדת אותנו על חשיבות הכבוד למת, ועל הקשר בין הדורות.
אמונה בגאולה: יוסף משביע את אחיו שיעלו את עצמותיו לארץ כנען כאשר יצאו ממצרים. צוואה זו מלמדת אותנו על חשיבות האמונה בגאולה, ועל הצורך לשמור על התקווה גם בגלות.
פרשת "ויחי" מלמדת אותנו על חשיבות הקשר לארץ ישראל, על הצורך לבחור בטוב, על חשיבות הייחודיות של כל אדם, על הכבוד למת, ועל האמונה בגאולה. מסרים אלו רלוונטיים לחיינו גם היום, ומסייעים לנו להתחבר למסורת היהודית ולחזק את זהותנו
כיצד אנו יכולים לשמור על הקשר לארץ ישראל גם בגלות?
מהי המשמעות של בחירה בטוב, וכיצד אנו יכולים ליישם זאת בחיינו?
כיצד אנו יכולים לגלות את הייחודיות שלנו ולממש את תפקידנו בעולם?
מהי המשמעות של כבוד המת, וכיצד אנו יכולים לכבד את זכרם של יקירינו?
כיצד אנו יכולים לשמור על האמונה בגאולה גם בתקופות קשות?
