בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ
שם הברכה: ברכת המוציא לחם מן הארץ (נקראת בקיצור "המוציא")
מהות הברכה: ברכה הנאמרת לפני אכילת לחם, שהיא מזון יסודי וחשוב. הברכה מבטאת הכרת תודה לה' על כך שהוא מציא לנו לחם מן הארץ ומזין אותנו.
מקור הברכה: מהתורה, בפרשת עקב (דברים ח', י'), שם מצווה על ברכה לאחר אכילת לחם ("ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך"). חכמים תיקנו ברכה לפני האכילה.
זמן אמירת הברכה: סמוך לפני אכילת לחם.
חשיבות הברכה: הכרה בכך שהמזון שלנו מגיע מה', וביטוי של הכרת תודה לפני הנאה ממנו.
אופן אמירת הברכה: יש להגביה את הלחם ביד בזמן אמירת הברכה, ויש אומרים שצריך להסתכל על הלחם.
לחם שלם: נהוג לברך על לחם שלם, או לפחות על חתיכה גדולה ממנו.
בציעת הלחם: לאחר הברכה, בוצעים חתיכה מהלחם ומחלקים לסועדים (אם יש).
סדר הברכות: ברכת המוציא קודמת לכל ברכה אחרת על מזונות אחרים בסעודה.
אכילה לאחר הברכה: יש לאכול מיד לאחר אמירת הברכה.
מנהגים שונים: קיימים מנהגים שונים בין קהילות ישראל לגבי אופן הבציעה, גודל החתיכה הבוצעת ועוד.
הכרת תודה על פרנסה: הברכה מבטאת הכרת תודה על כך שה' מספק לנו את צרכינו, ובפרט את הלחם שהוא מזון בסיסי.
חיבור לארץ ישראל: הברכה מזכירה את "הארץ", ומחברת אותנו לארץ ישראל ולברכתה.
קדושת האכילה: אמירת הברכה הופכת את פעולת האכילה לפעולה בעלת משמעות רוחנית, של הכרת טובה.
הכנעה לפני ה': אמירת הברכה מבטאת הכנעה לפני ה', והכרה בכך שהכל ממנו.
אחדות ישראל: כאשר מברכים יחד, הברכה יוצרת תחושת אחדות ושייכות בין הסועדים.
האם מברכים "המוציא" גם על מצות? כן, מברכים "המוציא" גם על מצות בפסח.
מה עושים אם שכחו לברך לפני שאכלו? יש דעות שאפשר לברך גם לאחר האכילה, אך עדיף לברך לפני.
האם מברכים "המוציא" על לחם מטוגן או מבושל? כן, כל עוד זה נחשב ללחם.
האם מברכים "המוציא" על עוגות או קרקרים? לא, מברכים עליהם ברכות אחרות (בורא מיני מזונות).
מה הדין אם אוכלים לחם כחלק מתבשיל? ישנן דעות שונות, אך לרוב מברכים "המוציא" על הלחם לפני שאוכלים את התבשיל.
