לפני שיברך על הציצית יאמר לשם יחוד זה:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יו"ד קֵ"י בְּוָא"ו קֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשֵׁם לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יו"ד קֵ"י בְּוָא"ו קֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי מוּכָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה לִלְבּשׁ טַלִּית מְצֻיֶּצֶת כְּהִלְכָתָהּ, כְּמו שֶׁצִּוָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּתורָתו הַקְּדושָׁה:וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם. וְעַל יְדֵי עֲטִיפַת הַצִּיצִית נִזְכּר כָּל מִצְותָיו לַעֲשׂותָם. כְּדֵי לַעֲשׂות נַחַת רוּחַ לְיוצְרִי וְלַעֲשׂות רְצון בּורְאִי. וַהֲרֵינִי מוּכָן לְבָרֵךְ עַל עֲטִיפַת הַטָּלִית כְּתִקּוּן רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה. וַהֲרֵינִי מְכַוֵּן לִפְטר בִּבְרָכָה זו גַּם טַלִּית הַקָּטָן שֶׁעָלַי. וִיהִי נעַם אֲדנָי אֱלהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנֵהוּ:בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְותָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית:לפני הנחת תפילין של יד יאמר:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יו"ד קֵ"י בְּוָא"ו קֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי מוּכָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּיָדִי וּבְראשִׁי, כְּמו שֶׁצִּוָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ:וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאות עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוטָפת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְצִוָּנוּ הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָנִיחַ אַרְבַּע פַּרְשִׁיּות אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּד שְׁמו וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל הַזְּרועַ כְּנֶגֶד הַלֵּב, וְעַל הָראשׁ כְּנֶגֶד הַמּחַ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכּר נִסִּים וְנִפְלָאות שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ. וַהֲרֵינִי מוּכָן לְבָרֵךְ הַבְּרָכָה שֶׁתִּקְנוּ רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה עַל מִצְוַת הַתְּפִלִּין, וַהֲרֵינִי מְכַוֵּן לִפְטר בִּבְרָכָה זו תְּפִלִּין שֶׁל יָד וּתְפִלִּין שֶׁל ראשׁ, וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכָל הַכַּוָּנות הָרְאוּיות לְכַוֵּן בַּהֲנָחַת הַתְּפִלִּין וּבַבְּרָכָה. וִיהִי נעַם אֲדנָי אֱלהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנֵהוּ:בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְותָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין:ואם הפסיק בדיבור בין תפילין של יד לתפילין של ראש יברך:בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְותָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין:כשיכרוך שלש כריכות על אצבעו האמצעית יאמר:וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעולָם. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים:וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה. וְיָדַעַתְּ אֶת ה':אחר הנחת תפילין יאמר שתי פרשיות אלו, ואם אינו יכול לאומרן קודם התפילה יאמר אותן אחר התפלה, לפני שיחלוץ התפילין:וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמר:קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכור פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. לִי הוּא:וַיּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם זָכור אֶת הַיּום הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחזֶק יָד הוצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה. וְלא יֵאָכֵל חָמֵץ:הַיּום אַתֶּם יצְאִים. בְּחדֶשׁ הָאָבִיב:וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבדָה הַזּאת בַּחדֶשׁ הַזֶּה:שִׁבְעַת יָמִים תּאכַל מַצּת. וּבַיּום הַשְּׁבִיעִי חַג לה':מַצּות יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים. וְלא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּום הַהוּא לֵאמר. בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:וְהָיָה לְךָ לְאות עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרון בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּורַת ה' בְּפִיךָ. כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוצִיאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם:וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזּאת לְמועֲדָהּ. מִיָּמִים יָמִימָה:וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבותֶיךָ. וּנְתָנָהּ לָךְ:וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לה'. וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לה':וְכָל פֶּטֶר חֲמר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּו. וְכל בְּכור אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמר מַה זּאת. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרג ה' כָּל בְּכור בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכר אָדָם וְעַד בְּכור בְּהֵמָה. עַל כֵּן אֲנִי זבֵחַ לה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכור בָּנַי אֶפְדֶּה:וְהָיָה לְאות עַל יָדְכָה וּלְטוטָפת בֵּין עֵינֶיךָ. כִּי בְּחזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם:כשנכנס לבית הכנסת יעמוד בפתח ויאמר פסוק ואני ברוב חסדך וכו', וישתחוה ואחר כך יכנס, בחול לא יאמר פסוק זה אלא אם כן לבוש ציצית ותפילין, אבל בשבת ויום טוב דאין מניחין תפילין יאמר אותו, ולא בעינן שיהא מעוטף בציצית, דדי בטלית קטן שעליו:וַאֲנִי בְּרב חַסְדְּךָ אָבוא בֵיתֶךָ. אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ:כשנכנס לבית הכנסת יאמר בזמן הליכתו ג' פסוקים אלה:ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה:ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך:ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:
מהות המצווה: מצוות עשה מהתורה לגברים מעל גיל 13 (בר מצווה) להניח שני בתי תפילין, אחד על הזרוע (בצד שמאל, מול הלב) ואחד על הראש, בכל יום חול.
מקור המצווה: ארבע פרשיות בתורה (שמות י"ג, דברים ו', דברים י"א) בהן מצווה "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך".
זמן קיום המצווה: ביום חול, מהנץ החמה ועד שקיעת החמה. יש דעות לגבי הנחת תפילין לפני הנץ החמה במקרים מסוימים.
חשיבות המצווה: נחשבת למצווה גדולה וחשובה ביהדות, המסמלת את הקשר בין הקב"ה לעם ישראל, ומזכירה את יציאת מצרים ואת קבלת התורה.
סדר ההנחה: מניחים קודם את תפילין של יד (שמאל), מהדקים אותו היטב, ואז מניחים את תפילין של ראש במרכז הראש, מעל המצח.
מיקום תפילין של יד: על הזרוע השמאלית, כנגד הלב. ישנם הבדלים בין ימנים לשמאליים במיקום המדויק.
מיקום תפילין של ראש: במרכז הראש, מעל המצח, כך שהקשר האחורי יהיה בעורף.
הידוק התפילין: יש להדק את התפילין היטב על מנת שיגעו ישירות בעור.
כריכת הרצועות: קיימות שיטות שונות לכריכת רצועות התפילין על היד והאצבעות.
ברכות התפילין: מברכים שתי ברכות לפני הנחת התפילין: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות תפילין" (לפני הנחת תפילין של יד), ובזמן הנחת תפילין של ראש מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר ציוונו על מצוות תפילין" (אם לא הייתה הפסקה בדיבור בין הנחת של יד לשל ראש, מברכים רק את הברכה הראשונה).
שיחה בזמן הנחת תפילין: יש להימנע משיחה מיותרת בזמן הנחת התפילין.
הסרת התפילין: מסירים קודם את תפילין של ראש ואחר כך את תפילין של יד.
מנהגים שונים: קיימים מנהגים שונים בין קהילות ישראל לגבי פרטי ההנחה, סדר הברכות וכריכת הרצועות.
קשר בין מחשבה ללב ולמעשה: התפילין על הראש מסמלות את המחשבה, והתפילין על היד מסמלות את הלב והמעשה. הנחת התפילין מבטאת את הכוונה לקדש את המחשבה, הרגש והפעולות לעבודת ה'.
זיכרון יציאת מצרים: בתפילין ישנן פרשיות המזכירות את יציאת מצרים, ובכך הן מהוות תזכורת מתמדת לנס הגדול ולברית שבין הקב"ה לעם ישראל.
קדושת המחשבה והמעשה: הנחת התפילין מבטאת את השאיפה לקדש את כל מעשי האדם, הן המחשבתיים והן הפיזיים.
הכנעה לבורא העולם: קשירת התפילין על הגוף מבטאת את הכניעה לרצון ה' ואת הקשר העמוק אליו.
סמל של זהות יהודית: התפילין הן סמל מובהק של הזהות היהודית ומבטאות את השייכות לעם ישראל ולמסורתו.
האם מותר להניח תפילין לפני הנץ החמה? ישנן דעות שונות בנושא. במקרים מסוימים, כגון לצורך תפילה בציבור, יש המקילים.
האם מותר לדבר בזמן הנחת תפילין? יש להימנע משיחה מיותרת. מותר לדבר דברים הקשורים להנחת התפילין או לתפילה.
מה עושים אם שכחו להניח תפילין בבוקר? ישנן דעות שאפשר להניח תפילין עם ברכה עד שקיעת החמה.
האם נשים חייבות בהנחת תפילין? באופן כללי, נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, והנחת תפילין היא מצווה כזו. עם זאת, ישנן נשים יחידות שמקיימות מצווה זו.
מה ההבדל בין תפילין של יד לתפילין של ראש? תפילין של יד מכילה מגילה אחת עם ארבע הפרשיות, ותפילין של ראש מכילה ארבע מגילות נפרדות, כל אחת בתא נפרד.