עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וגוֹרָלֵנוּ נוסח עדות המזרח: (יש גורסים: וְלֹא גוֹרָלֵנוּ) כְּכָל-הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. (יפסיק מעט. וכשיאמר ואנחנו משתחוים יכרע כל גופו:) וַאֲנַחְנוּ נוסח עדות המזרח: מִשְׁתַּחֲוִים כל השאר: כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, נוסח עדות המזרח:וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: כל השאר: אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:
נוסח ספרד: וְעַל כל השאר: עַל כֵּן נְקַוֶּה נוסח אשכנזים: לְּךָ כל השאר: לָּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת נוסח אשכנזים: עֻזֶּךָ כל השאר:עֻזָּךְ , לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, נוסח תימן בלדי: לְתַכֵּן כל השאר: לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב נוסח אשכנזים: בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ כל השאר: בְּתוֹרָתָךְ: יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמַר: וְהָיָה נוסח אשכנזים: יְיָ כל השאר: יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה נוסח אשכנזים: יְיָ כל השאר: יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.
נוסח עדות המזרח: וּבְתורָתְךָ יְהֹוָה אֱלהֵינוּ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה אֱלהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:
מהות התפילה: תפילה קצרה ומרכזית הנאמרת בסוף שלוש התפילות היומיות (שחרית, מנחה וערבית), וכן בסיום תפילות מוסף ונעילה. היא מהווה הצהרה של שבח והודיה לה' על ייחודו ועל כך שבחר בנו להיות עמו.
מקור התפילה: מיוחסת ליהושע בן נון, ונאמרה על ידו לאחר כיבוש הארץ. חלקים ממנה מופיעים בספר יהושע. הנוסח המוכר לנו היום התגבש בתקופת האמוראים.
זמן אמירת התפילה: בסיום כל אחת משלוש התפילות היומיות המרכזיות, ובסיום תפילות מוסף ונעילה.
חשיבות התפילה: מהווה הצהרה פומבית של אמונה בייחוד ה', חיזוק תחושת השייכות לעם ישראל, וסיום התפילה בהודיה ושבח.
אמירת התפילה בעמידה: נהוג לומר את כל התפילה בעמידה, מתוך כבוד לה'.
כריעה באמירת "ואנחנו כורעים": ישנו מנהג לכרוע בברכת "ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא". ישנן קהילות שנוהגות לכרוע רק ב"ברוך הוא".
אמירת "על כן נקוה לך": חלק מהקהילות מוסיפות פסוק זה בסוף התפילה.
אמירת התפילה במקהלה: בבתי כנסת רבים נהוג שהקהל אומר את התפילה יחד במקהלה.
מנהגים שונים: קיימים מנהגים שונים בין קהילות ישראל לגבי אופן אמירת התפילה ונוסחים קלים.
הצהרת ייחוד ה': התפילה מדגישה את האמונה באל אחד וייחודי, שאין כמוהו.
הודיה על הבחירה בישראל: אנו מודים לה' שבחר בנו להיות עמו ונתן לנו את תורתו.
הכרה בעליונות רוחנית: התפילה מבטאת את ההכרה שהעיסוק ברוחניות ובאמונה הוא עליון על פני עיסוק בענייני העולם הזה.
תקווה לעתיד טוב יותר: סיום התפילה במילים "על כן נקוה לך ה' אלוקינו לראות במהרה בתפארת עוזך" מבטא את התקווה לגאולה ולתיקון העולם.
חיבור לדורות הקודמים: תפילה זו נאמרה על ידי יהושע בן נון, ומחברת אותנו למסורת ארוכת שנים.
מדוע אומרים "עלינו לשבח" בסוף התפילה? היא מהווה סיום ראוי לתפילה, הצהרת אמונה והודיה.
האם חובה לכרוע באמירת "ואנחנו כורעים"? המנהג לכרוע הוא נפוץ, אך אינו חובה מוחלטת.
מה המשמעות של המילים "שלא שם חלקנו כהם"? אנו מודים לה' שלא נתן לנו חלק בגויים העובדים עבודה זרה, אלא בחר בנו.
האם נשים חייבות באמירת "עלינו לשבח"? כן, נשים חייבות באמירת "עלינו לשבח" כמו גברים.
האם יש הבדלים בין נוסחי "עלינו לשבח" השונים? ההבדלים בנוסח הם קלים יחסית בין קהילות ישראל שונות.
