דילוג לתוכן
ברכת מעין שלוש

נוסח כללי

ברכת מעין שלוש

נוסח הברכה

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל:

אם אכל מזונות יאמר – הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה

אם שתה יין יאמר – הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן

אם אכל פירות משבעת מינים יאמר – הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ

וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ. וְעַל מִזְבָּחָךְ. וְעַל הֵיכָלָךְ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ. וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וּנְבָרְכָךְ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה:

בשבת – וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה:

בראש חודש – וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה:

בראש השנה – וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה:

ביום טוב ובחול המועד – וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם:

בפסח – חַג הַמַּצּוֹת | בשבועות – חַג הַשָּׁבוּעוֹת | בסוכות – חַג הַסֻּכּוֹת | בשמיני עצרת – שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת

הַזֶּה. בְּיוֹם (ביום טוב – טוֹב) מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה:

כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל הָאָרֶץ:

(על מיני מזונות:) וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה:

(על יין:) וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן:

(על פירות משבעת המינים:) וְעַל הַפֵּרוֹת:

על של ארץ ישראל אומר – וְעַל מִחְיָתָהּ וְעַל כַּלְכָּלָתָהּ:

על של ארץ ישראל אומר – וְעַל פְּרִי גַּפְנָהּ:

על של ארץ ישראל אומר – וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְדֹוָד, עַל הָאָרֶץ וְעַל:

הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה:

פְּרִי הַגֶּפֶן:

הַפֵּרוֹת:

על של ארץ ישראל אומר – מִחְיָתָהּ:

על של ארץ ישראל אומר – פְּרִי גַּפְנָהּ:

על של ארץ ישראל אומר – פֵּרוֹתֶיהָ:

מהות התפילה: ברכה קצרה הנאמרת בסוף תפילת העמידה של שבתות וחגים, לאחר שבע הברכות. היא מהווה מעין תקציר של שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה (אבות, גבורות וקדושת השם), ולכן נקראת "מעין שלוש" (כעין שלוש).

מקור התפילה: תקופת האמוראים, כחלק מהתקנה להאריך בתפילה בשבתות וחגים.

זמן אמירת התפילה: מיד לאחר סיום שבע הברכות של תפילת העמידה בשבתות וחגים.

חשיבות התפילה: מאפשרת לחזן ולקהל להזכיר בקצרה את עיקרי התוכן של תפילת העמידה, במיוחד עבור אלו שהתקשו להתרכז או להבין את כל הברכות.

אופן אמירת הברכה: החזן אומר את ברכת מעין שלוש בקול רם, והקהל עונה "אמן" לאחר סיומה.

נוסח הברכה: הנוסח מתחיל במילים "מגן אבות בדברו" ומסתיים במילים "מקדש השבת וישראל והזמנים". הוא משלב בתוכו את הנושאים המרכזיים של שלוש הברכות הראשונות.

אמירה בשבתות וחגים: ברכת מעין שלוש נאמרת רק בתפילות העמידה של שבתות וימים טובים (חגים). היא אינה נאמרת בימי חול.

סמיכות לשבע הברכות: יש להקפיד לומר את ברכת מעין שלוש מיד לאחר סיום שבע הברכות, ללא הפסקה משמעותית.

מנהגים שונים: קיימים הבדלים קלים בנוסח הברכה בין קהילות ישראל שונות.

תמצות עיקרי התפילה: ברכת מעין שלוש מזכירה לנו בקצרה את האמונה באבות האומה, את גבורת ה' ואת קדושת השם, שהם נושאים מרכזיים בתפילת העמידה.

חיבור למסורת: אמירת הברכה היא חלק ממסורת התפילה היהודית בשבתות וחגים, ומחברת אותנו לדורות הקודמים.

העמקת ההבנה: עבור מי שהתקשה להתרכז בתפילה הארוכה, ברכת מעין שלוש יכולה לעזור להתמקד בעיקרים.

אחדות הקהילה: אמירת הברכה יחד עם החזן מחזקת את תחושת האחדות והשייכות בקהילה.

הכנה להמשך התפילה: ברכת מעין שלוש מהווה מעין נקודת עצירה קצרה לפני המשך חלקי התפילה האחרים.

מדוע אומרים ברכת מעין שלוש רק בשבתות וחגים? מכיוון שתפילות העמידה בשבתות וחגים ארוכות יותר, ברכת מעין שלוש נועדה לתת מענה לצורך בתקציר.

האם הקהל צריך לענות "אמן" לאחר כל מילה בברכה? לא, הקהל עונה "אמן" רק לאחר סיום כל הברכה.

מה קורה אם החזן שכח לומר ברכת מעין שלוש? ההלכה דנה במקרה זה, וישנם פרטים שונים בהתאם לשלב בו נזכר החזן.

האם יש משמעות מיוחדת למילים הספציפיות בברכה? כן, כל מילה בברכה נבחרה בקפידה כדי לתמצת את הרעיונות המרכזיים של שלוש הברכות הראשונות.

האם נשים חייבות להקשיב לברכת מעין שלוש ולענות אמן? כן, נשים חייבות להקשיב ולענות אמן, כמו כל דבר שבקדושה.

תְּפִלּוֹת דּוֹמוֹת